מקורות חברת מים בע"מ נ' ינון מושב עובדים להתישבות ש י תופית בע"מ

החלטה

1.המבקש עותר לסילוק התביעה על הסף משני הטעמים:

א.התיישנות התביעה לגבי עילת התביעה המתייחסת לחוב המיוחס לשנת 2002.

ב.מחיקת התביעה, בהעדר עילה, ביחס לחוב המיוחס לשנת 2003.

רקע עובדתי

2.ביום 09.02.10 הוגשה התביעה בגין "תשלום מיוחד" אשר הטיל נציב המים, כתוארו אז, על המשיבה. התביעה הוגשה מכח אישור הנציב למשיבה להעביר את התשלום על הצרכן, מכח סמכותו בסעיף 124 ד' (א) לחוק המים, התש"ט – 1959.

לכתב התביעה צורפו אישורי הנציב, מיום 26.10.05 ו- 20.02.06, לגבות מהמבקש את התשלום המיוחד לשנים 2002 ו- 2006 בהתאמה. האישורים כוללים במסגרתם דחיית התנגדות המבקש לגלגול החיוב עליו. (בתביעה נטען כי נציב המים הטיל על המשיבה את התשלום המיוחד ביום 21.02.05 בגין שנית 2002 וביום 22.5.05 בגין שנת 2003).

ביום 28.02.11 נתן כב' הרשם י' בוקר למבקשת רשות להתגונן כנגד התביעה, למעט בטענת האפלייה. סמוך לקדם המשפט הוגשה הבקשה דנן.

התיישנות העילה ביחס לשנת 2002

3.לטענת המבקש, עילת התביעה ביחס לצריכת המים העודפת לשנת 2002 התגבשה בסוף אותה שנה וכפועל יוצא התיישנה עילה זו ביום 03.01.10.

לשיטתו, שעה שהמשיבה ידעה בשנת 2002 אודות החריגה, ואף התריעה אודותיה , ומאחר ובחרה לתבוע במסלול המותנה באישור נציב המים, למרות שאינה חייבת לעשות כן, התיישנה עילת תביעתה.

המשיבה נסמכת על הוראות סעיף 124 ד' לחוק המים כמולידה את עילת התביעה רק עם אישורו של נציב המים.

עוד טוענת המשיבה כי אין יסוד לטענה כי באפשרותה היה לגבות התשלום המיוחד ללא אישור הנציב.

4.לאחר עיון בטענות הצדדים לא מצאתי יסוד לטענת ההתיישנות. עילת התביעה נולדה עם אישור הנציב, אשר ניתן ביום 26.10.05, או לכל המוקדם ביום 21.02.05 עת הטיל הנציב את התשלום המיוחד על המשיבה. כך או כך במועד הגשת התביעה טרם חלפו 7 שנים מהמועדים האמורים.

שעה שתנאי להעברת התשלום על הצרכן הינו אישור הנציב, לא ניתן לטעון כי עילת התביעה, אשר נשענת על האישור האמור, התגבשה טרם מתן האישור. יובהר כי האישור ניתן בהתאם לחוק המים, כפי שנעשה במקרה דנן בפועל, לאחר שניתנה למבקש הזכות לטעון וטענותיו נדחו במסגרת אישור הנציב.

(ניתן לראות בטיבה של העילה דנן כתביעת שיפוי אשר נולדת עם מתן אישור הנציב, לטיבה של עילת תביעה עצמאית לצרכי התיישנות, השווה רע"א 2368/08 אבנ"ר – איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' מדינת ישראל. כן מקבל אני גישתו של כב' השופט צ' כספי, אשר צורפה לתגובת המשיבה, תא"ק (ת"א) 13886-02-10 מקורות חברת מים בע"מ נ' ניצני פעמונית בע"מ).

עילת התביעה ומועד התגבשותה מעוגנים גם בסעיף 6 (ג) להסכם להספקת מים שנערך בין הצדדים.

5.גם בטענה החלופית, כי העילה התגבשה בסוף שנת 2002 נוכח האפשרות לתבוע את התשלום המיוחד ללא אישור הנציב, לא מצאתי ממש.

הטענה נסמכת על תקנה 7 (4) לתקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז – 1987 הכוללת הגדרה של תעריפים בעד "כמות מים נחרגת" (להלן: "תקנות התעריפים").

לא מצאתי בסיכומי המשיבה בפני הרשם הודאת בעל דין בדבר הזכות לתבוע סכום בגין חריגה ללא אישור הנציב שעה שמראש לא כלל התעריף את עלות המים החריגה.